יֵשׁ לִי שָׁעוֹן חָדָשׁ

מִלִּים: מָרְדְּכַי [מוֹטְקֶה] לְבָנוֹן | לַחַן: אֶרֶז לְבָנוֹן

 

סָבִי קָנָה לִי מַתָּנָה לְיוֹם הֻלֶּדֶת,

שָׁעוֹן יָפֶה וּבוֹ שְׁנֵי מְחוֹגֵי זָהָב.

מֵהֶם מָחוֹג שְׁמַנְמַן עִם חֹד אֲשֶׁר מַרְאֶה

אֶת מִנְיַן כָּל הַשָּׁעוֹת שֶׁחִישׁ חוֹלְפוֹת בִּיעָף.

 

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – יֵשׁ לִי שָׁעוֹן חָדָשׁ

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – אֲמִתִּי, שָׁעוֹן מַמָּשׁ.

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – כָּל שָׁעָה עַכְשָׁו טוֹבָה

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – לְקַיֵּם פֹּה עוֹד מִצְוָה.

 

וְעוֹד מָחוֹג אֶחָד שֶׁהוּא כֹּה דַּק דַּקִּיקִי,

אֲשֶׁר תָּמִיד מַרְאֶה דַּקָּה אַחַר דַּקָּה.

הַקְשִׁיבוּ, הַשָּׁעוֹן עוֹשֶׂה תִּיק תַּק תִּיקְתִּיקִי,

מְתַקְתֵּק וּמְתַקְתֵּק בְּלִי הַפְסָקָה.

 

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – יֵשׁ לִי שָׁעוֹן חָדָשׁ

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – אֲמִתִּי, שָׁעוֹן מַמָּשׁ.

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – כָּל שָׁעָה עַכְשָׁו טוֹבָה

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – לְקַיֵּם פֹּה עוֹד מִצְוָה.

 

וּבַשָּׁעוֹן הַזֶּה יֵשׁ מִסְפָּרִים בְּשֶׁפַע,

מִן הַסִּפְרָה מִסְפַּר אַחַת עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ תִּקְתּוּקִים פֹּה עַל הַכֵּיפָק,

סוֹפֵר אֶת הַשָּׁעוֹת וְגַם קוֹרֵא.

 

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – יֵשׁ לִי שָׁעוֹן חָדָשׁ

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – אֲמִתִּי, שָׁעוֹן מַמָּשׁ.

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – כָּל שָׁעָה עַכְשָׁו טוֹבָה

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – לְקַיֵּם פֹּה עוֹד מִצְוָה.

 

תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַשָּׁעוֹן הַזֶּה בְּתוֹךְ חַיֵּינוּ –

אִמְרוּ נָא לִי, מָה כָּל הַתִּקְתּוּקִים קוֹבְעִים?

הֵן כָּל תִּקְתּוּק בָּא לְהַזְכִּיר כִּי לְפָנֵינוּ

עוֹד מְחַכֶּה מַבּוּל שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים.

 

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – יֵשׁ לִי שָׁעוֹן חָדָשׁ

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – אֲמִתִּי, שָׁעוֹן מַמָּשׁ.

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – כָּל שָׁעָה עַכְשָׁו טוֹבָה

תִּיק תַּק, תִּיק תַּק – לְקַיֵּם פֹּה עוֹד מִצְוָה.